​

ההבנה  שחילחלה אט אט שהיבוא מסין והטכנולוגיה שמתקדמת ומחליפה יד אדם לא נמצאת רק בענף האופנה וכי אני שהייתי בשלהי שנות ה30 לחיי עוד יכולה להתחיל הכל מההתחלה אבל ישנם בעלי מלאכה מבוגרים שלא יכולים בגיל 60-90 לקחת את הקושי למקום של הזדמנות החלטתי שאני אזום משהו שיהיה גם חברתי.

​

אחרי שנה של חיפוש מפרך יצרתי פרויקט מרגש בו אני מאפשרת הצצה נדירה אל חייהם של בעלי מלאכה שמקצועם הולך ונעלם מן העולם. 

כדי לחשוף את אותם בעלי מלאכה אני עומלת על מספר פלטפורמות שחלקן כבר זמינות לקהל. אחת מהן הינה סיור שכותרתו "מקצועות שנעלמים מן העולם",הסיור נבנה בתחקיר מעמיק של למעלה משנה. 

 

את מרבית בעלי המלאכה לא ניתן היה למצוא באינטרנט ולחלקם גם אין טלפון נייד ככה שלמצוא אותם היה תהליך ארוך ולא פשוט של ימים ארוכים עם נעלי ספורט ושוטטות בסמטאות וכוכים ישנים.

גיליתי שהגלובליזציה הפכה אותם ללא נחוצים ורובם לא יודעים איך לקחת את הקושי למקום של הזדמנות. זה אפילו מתבטא בזה שאני יושבת איתם כדי לנסות לעזור להם הם לא תמיד רוצים, הם לא מבינים איך זה יעזור ומה פתאום שאביא אנשים ושהם יספרו על עצמם הרי מי בכלל ירצה לשמוע, או מה זה מעניין ואני מספרת להם שכל סיור מעלים תמונות באינטרנט, שאני מביאה עיתונאים וצלמים והם לא ממש מבינים איך זה יעזור.. ככה שלבנות את הסיור מולם היה אתגר לא פשוט. רובם סיפרו לי שאין דור המשך  "הילד יושב עם לפטופ בבית קפה ורוצה לכבוש את העולם ואנחנו לא מבינים הרבה רק יודעים שכשאנחנו קמים בבוקר לעבודת כפיים אנחנו מאושרים ומה כבר צריך בן אדם"..

 

בסיור,אני מספרת את סיפור הישרדותם יוצא הדופן של בעלי מלאכה אחרונים בתחומם, אשר שרדו מלחמות, מיתון, יבוא מסיבי מהמזרח הרחוק, וטכנולוגיה מתפתחת שהשאירה אותם מאחור. 

הסיורים מאפשרים להם חשיפה והכרה בכישרונות שלהם - דבר שכבר חשבו שלא יקרה. הסיור נבנה מתוך הבנה שמשנה לשנה ישנם מקומות ובעלי מלאכה שהולכים ונעלמים ואין להם תחליף או יורש, מלבד היבוא הזול מסין וכי הסיפור שלהם הוא בעצם הסיפור של כולנו בעידן הזה.

​

​